You are here:Home-עורך דין פלילי-הזכויות והחובות של החשוד בתחנת המשטרה

הזכויות והחובות של החשוד בתחנת המשטרה


הזכויות של החשוד נכנסות לתוקף רק כאשר הקצין הממונה בתחנה החליט לעצור את החשוד. חובה עליו להבהיר לו את זה שהוא עצור, את סיבת המעצר, את זכותו שתימסר הודעה על מעצרו לאדם שקרוב לו, לעו"ד, את זכותו להיפגש עם עו"ד, את משך הזמן שניתן להחזיקו עצור, עד שהוא יובא בפני שופט. כל החובות האלו של הקצין הממונה נכנסות לתוקף רק מהרגע שהוא החליט לעצור את החשוד (אין חובות כאלו ברחוב, בניגוד לארה"ב.) סע' 32. חובתו של הקצין הממונה להודיע לו על רשימה של עו"ד מהסנגוריה הציבורית שמתוכה הוא יכול לבחור לו סנגור. לפי 33 ג', הקצין הממונה אחראי לבצע את ההודעות על הזכויות לחשוד. סע' 33 (ג)- החשוד רשאי לממש את הזכויות לפי מועד שמשתנה בהתאם לזכות בה מדובר. לדוג': הודעה על המעצר לאדם קרוב, לעו"ד- ללא דיחוי, זוהי הזכות הראשונה במעלה. לגבי זכות זו סע' 36- שופט של ביהמ"ש מחוזי רשאי להרשות שלא תימסר ידיעה על המעצר אם מדובר למשל בעבירת אינוס. פשע מעל 10 שנים. לפי סע' 36 קצין המשטרה צריך להראות שמדובר או בעבירת ביטחון המדינה, או שזה עבירת פשע שדינה מעל 10 שנים. בנוסף, הוא צריך להראות ששר הביטחון אישר בכתב בעבירת בטחון מדינה שצריך שזה יהיה סודי, או שאם מדובר בעבירה אחרת שטובת החקירה מצדיקה סודיות של המעצר. שופט ביהמ"ש המחוזי רשאי למנוע את הידיעה למעצר עד 48 שעות בגלל החומרה של הפגיעה בחשוד, וזו ניתנת להארכה מפעם לפעם עד מקסימום של שבעה ימים ובעבירות של בטחון המדינה עד 15 ימים. בקשה זו נדונה במעמד הקצין הממונה והשופט.

זכות הפגישה עם עו"ד:

לפי פס"ד סופיין נקבע שזכות הפגישה עם עו"ד היא אמנם זכות יסוד אבל היא לא מוחלטת אלא יחסית. כלומר, לפי סע' 34 לחוק עצור זכאי להיפגש עם עו"ד. צריך לאפשר את הפגישה ללא דיחוי, הפגישה תהייה בסודיות ויחד עם זאת גם זכות זו ניתנת לדחייה. התנאים לדחייה קבועים מסע' 34(ד) לחוק ועד 35 (יא) יש פירוט של אפשרות דחייה של הפגישה עם עו"ד, החל מ34 (ד)- דחייה לשעות ספורות, וכלה ב 35(ד) לחוק- דחייה של 21 ימים. למשל, לגבי דחייה של שעות ספורות אומרים לחשוד שהוא יוכל להיפגש עם סנגורו לא ללא דחוי אלא לעוד שעות ספורות. בגלל חשיבות הפגישה אפילו דחייה לשעות ספורות מחייבת החלטה בכתב של קצין ממונה כאשר יש לו הגבלה לגבי סיבות הדחייה. למשל יש הליכי חקירה שלא ניתן לדחות אותם 34 (ד). ההחלטה צריכה להיות מנומקת בכתב. מדרגה שנייה היא של 24 שעות- קצין ממונה חושב שהפגישה של העצור עם עו"ד, יכולה לפגוע במעצר של חשודים נוספים, ולכן הוא חייב לנמק בכתב את הסיבה הזו. למשל, הקצין הממונה חושש שאם הסנגור יבוא לדבר עם העצור הוא ישמש צינור להעברת מידע וחשוד פוטנציאלי יקבל אזהרה ולכן הוא דוחה את הפגישה לעד 24 שעות. לפי סע' 35(א) חשוד בעבירת בטחון במדינה, אם הוא מבקש להיפגש עם עו"ד ניתן לדחות לו לעשרה ימים, עד 21 ימים 35(ד). בהקשר זה תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) (דחיית פגישת עצור בעבירות בטחון עם עו"ד) 1997. תקנות שמדברות על הגוף המוסמך לדחות פגישה כזו וכן פרוצדורה בעניין.

זכות ערער של החשוד בפלילים:

לפיסע' 35(ה) רק בעבירות ביטחון שמפורטות ב 35 (ב). החשוד רשאי לערור בביהמ"ש מחוזי על כך שמנעו ממנו פגישה. הערער יוגש לנשיא ביהמ"ש המחוזי וידון בהעדר החשוד עצמו. כי אם רוצים למנוע פגישה אי אפשר שהוא יפגוש את הסנגור שלו בפגישה. בסיום ההליך של הדיון בערער רשאי ביהמ"ש לקבוע שהם כן ייפגשו, לקבל את הערער ואז רשאית המדינה וגם החשוד עצמו לערור לביהמ"ש העליון. הערער הזה הוא בזכות 35 (י) לחוק המעצרים.

הקצין הממונה חייב למלא דו"ח בכתב לפי 37 לחוק. הדו"ח הוא מסמך בסיסי ויש בו פירוט של כל מה שלמדנו: הפרטים של החשוד, הנימוקים של הקצין הממונה, האם הוא הודיע לו על זכויותיו ומימש אותן ומה החשוד עצמו אמר לו. החשוד חותם על מסמך זה והוא יוכל להיחשב יותר מאוחר כאסמכתא לכליאה.

הזכויות לא קשורות אחת לשנייה: ייתכן שנותנים לחשוד אפשרות להודיע על מעצרו- מימוש הזכות שבסע' 23(א) לחוק, אך מצד שני דוחים לו את הפגישה עם הסנגור. לכן, כל זכות יש לה את ההוראות שלה. אם הקצין הממונה החליט לעצור חייב להביא את החשוד בפני שופט תוך 24 שעות משעת מעצרו. זה כלל הברזל- סע' 29(א) לחוק. לגבי קטין, המועד של ההבאה שלו בפני שופט אותו דבר. ואולם, אם זה קטין שלא מלאו לו 14, צריך להביאו בפני שופטת תוך 12 שעות משעת מעצרו- סע' 10 ג לחוק הנוער- שפיטה, ענישה ודרכי טיפול. במידה והמעצר נעשה בשבת, לפי סע' 29 (ב) ועד (ה) לחוק, נקבעו הוראות מיוחדות לגבי שבת וחג. למשל, אם חשוד נעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת הוא יובא בפני שופט לא יאוחר מתום 4 שעות לאחר יציאת השבת. בגלל השבת, הוא יהיה עצור יותר מ 24 שעות בתחנת המשטרה. אם הצירוף של שבת וחג עולה על 72 שעות, פותחים את ביהמ"ש כדי לדון בעניינם של החשודים העצורים וצריך להביאם לפני שופט לא יאוחר מתום 32 שעות משעת המעצר. יש מקרים שאפשר להשהות את החשוד יותר מ 24 שעות ללא הבאה לשופט לפי סע' 30 לחוק- למשל פעולת חקירה דחופה. למשל מצאו אצלו רימוני יד בבית ורוצים לדעת ממנו איפה יש עוד אמל"ח. מביאים אותו אחרי 30 שעות. סע' 30 קובע מקסימום של 48 שעות להשהיה.

2017-05-29T15:03:02+00:00

About the Author:

Leave A Comment