You are here:Home-עורך דין פלילי-הסוגיות העולות מחוק המעצרים

הסוגיות העולות מחוק המעצרים


עיכוב- סעיפים 66-75 לחוק המעצרים:

הרעיון הוא לצמצם את הפגיעה בחשוד. לא לעצור, אלא לפי תפיסת חוק המעצרים קודם כל עיכוב. כלומר להגביל את התנועה שלו לזמן קצוב ולתכלית ספציפית, וזאת לפרק זמן של בדר"כ עד 3 שעות, שהוא יחסית מצומצם. לפי 23 ג לחוק, נקבע במפורש שאדם לא ייעצר אם קודם כל ניתן להסתפק בעיכוב.  שוטר צריך להפעיל שק"ד האם ניתן רק לעכב. סע' זה הוא השפעה ישירה של ח"י:כא"ח. סעיפים נוספים כאלו: סע' 4 לחוק, שקבע כי מעצר של אדם ראוי לו שיהיה בצו של שופט מאשר הפעלת סמכות ע"י שוטר. בצורה זו ערכאה שיפוטית שוקלת האם לעצור אותו או לא, ולא שוטר ברחוב. דוגמא נוספת סע' 13 ב' לחוק וגם 21 (ב) 1, אלו מלמדים כי המחוקק קבע שאין לעצור אדם, אלא אם נשקל קודם לכן הרכיב של שחרור בתנאים כאלה שישיגו את מטרת המעצר. לדוגמא: במקום לעצור את החשוד בגניבה, אפשר להגיד לו לא לצאת מהבית בשעות הערב/לילה. הרעיון הוא להשיג את מטרת המעצר ב"חלופת מעצר".

לעיכוב הגדרה בסע' 66- הגבלת חירות לזמן קצוב ולמטרות ספציפיות.

יש שני סוגי עיכובים: ע"י שוטרת או ע"י אדם פרטי.

סע' -67 עיכוב ע"י שוטרת: מותר לעכב אם יש חשד שהמעוכב עבר עבירה. אם אותו מעוכב לא יכול להזדהות באופן מספיק רשאית השוטרת לבקש ממנו לבוא איתה לתחנת המשטרה.

סע' 68- שוטרת רשאית לעכב אדם שהוא עד לאירוע ויכול למסור לה מידע לגבי עבירה. אם הוא מתנגד היא יכולה לדרוש ממנו להגיע לתחנת המשטרה.

סע' 69 – רשאית השוטרת לעצור רכב כדי לחפש בו.

סע' 70– סמכות שוטרת לעכב אדם אדם יש יסוד סביר שתלוי ועומד נגדו צו מעצר או צו מאסר.

סע' 71- חיפוש בכלי רכב. כתוב "עבירה בת מעצר" להבדיל מ67 א "עבירה". סמכות עיכוב לשוטר לפי 67 א' היא על כל עבירה לא משנה מה סוגה. לעומת זאת 71 א' עיכוב כלי רכב- רק על עבירה בת מעצר וההגדרה שלה בסע' 23 א' 7 לחוק: עבירה בת מעצר היא כל עבירה למעט חטא. המחוקק הגביל את סמכות העיכוב לחיפוש בכלי רכב רק לעבירות חמורות יותר.

סע' 72 לחוק- נוהל בעיכוב. הסע' מפנה ל 24- כאשר שוטרת מעכבת אדם היא צריכה להזדהות, היא צריכה להסביר את סיבת העיכוב ויש מקרים שבהם היא פטורה מהחובות האלו, למעט עצם העיכוב של החשודה (בהתקיים הנסיבות של 24 ב- לדוג- אי מילוי החובות יכול לסכן את השוטרת. רצה אישה ברחוב עם סכין כשהיא צועקת דברים..תמיד צריך אבל להודיע על העיכוב כדי שהמעוכב יידע שמופעלת נגדו סמכות עיכוב.

דו"ח על העיכוב- לפי סע' 74 לחוק כל עיכוב יבוצע בו דו"ח, ובלבד שיתקיים אחד התנאים הבאים- העיכוב היה כזה שבסופו האיש הובא לתחנת המשטרה, העיכוב עבר את העשרים דקות.

סע' 73- העיכוב הוא עד 3 שעות, ואולם לפי 73(ב) אפשר ליותר כשיש מספר רב של מעורבים, ובנוסף קצין ממונה רשאי להאריך את העיכוב לעוד 3 שעות. (סה"כ 6 שעות), אך הוא חייב לרשום נימוקים.

באבו זהרא נדונה הסוגיה מה קורה כאשר יש עיכוב מעבר ל 3 שעות ואפילו מעבר ל 6 שעות וטוענים שהוא לא היה חוקי. לדוג', העיכוב של ה 3 שעות באבו זהרא היה ללא פעולה של הארכה וטענו לעיכוב שלא כדין. עיכוב בסכום שעות כולל מ 7 בבוקר עד 4 וחצי אחה"צ. הסוגיה הייתה שאחרי העיכוב הלא חוקי העבירו את המעוכב לביהמ"ש וביקשו הארכת מעצר ע"י שופטת. המעוכבים טענו שעצם אי החוקיות שהייתה בעיכוב שוללת סמכות מעצר. נקבע באבו זהרא שאי החוקיות של העיכוב זה אחד השיקולים שצריך לשקול בסוגיה, אבל בעצם אי החוקיות אין בה כדי לשלול סמכות מעצר וביהמ"ש צריך לדון במקרה לגופו ולראות האם מוצדק לעצור או לא, לגופו של עניין. אי החוקיות לא גוררת בהכרח שחרור. ביהמ"ש העליון אומר כי צריך לבחון את נסיבות המקרה, סוג העבירה, משך אי החוקיות- האם מדובר בדקות או בשעות, האם אי החוקיות הייתה בטעות או במכוון. ביהמ"ש צריך לשכלל את כל אלו יחד.

לאורך כל הדיון הפלילי, כל מקרה של אי חוקיות אף פעם לא מביא בהכרח לשחרור או לזיכוי, אלא ביהמ"ש חייב לעשות איזון של כל השיקולים. לפעמים אי החוקיות תביא לתוצאה שהיא בעד הנאשם/ החשוד. באבו זהרא הוחלט שהייתה סמכות מעצר למרות אי החוקיות שבעיכוב.

ההבדל בין עיכוב למעצר– בעיכוב אין צורך בפעולת שחרור ואילו במעצר צריך שתיחתם פקודת שחרור.

עיכוב ע"י אדם פרטי- סע' 75 לחוק- כל אדם רשאי לעכב אדם אחר עד שיגיע שוטר, אם התקיים אחד מאלה:                                                                                                                                                                האיש חשוד שביצע עבירת אלימות, גניבה.                                                                                                                מישהו אחר קורא לעזרה ומצביע על אדם שחשוד שביצע בפניו עבירה ובלבד שהתקיימו התנאים המצטברים הבאים החלופיים: יש חשש שהוא יימלט או שזהותו לא ידועה. לפי 75 ג', אפשר להשתמש בכוח סביר ובלבד שהוא לא יגרום לו חבלה. (חבלה לפי סע' 34 כ"ד לחוה"ע)

2017-05-29T15:03:02+00:00

About the Author:

Leave A Comment