You are here:Home-עורך דין פלילי-ייצוג לחשוד בפלילים

ייצוג לחשוד בפלילים


ככלל, לחשוד בגיר אין זכות לייצוג ע"י סנגור בהליך של מעצר. אין חובה על ביהמ"ש למנות סנגור לחשוד בגיר שמובא לדיון בעניין מעצר, למעט מקרים בודדים. לגבי קטין, לפי סע' 10 ו לחוק הנוער, כאשר מוגשת בקשה למעצר הקטין, חייב ביהמ"ש למנות לו סנגור מהסנגוריה הציבורית, וכל זה אם אין לו סנגור משלו. לבגיר חובה למנות סנגור שמובא כחשוד להארכת מעצרו וזאת אם ביהמ"ש רוצה לשלוח אותו לבדיקה פסיכיאטרית- סע' 17, 18 לחוק טיפול בחולי נפש, שלפיו אם לאותו חשוד אין סנגור משלו חייב ביהמ"ש לצורך אותה בדיקה למנות לו מהסנגוריה הציבורית. מקרים אחרים של בגירים הם מקרים של זכאות לייצוג ולא של חובת מינוי. ההבדל הוא שאם חשוד זכאי לייצוג, הסנגוריה הציבורית ללא התערבות של ביהמ"ש ממנה את עצמה לייצגו. בחובת מינוי ביהמ"ש חייב להתערב ולמנות. בפועל, ההבדל הוא שבבוקר הדיון נציג של הסנגוריה הציבורית עובר ומדבר עם כל החשודים העצורים שמחכים לדיון, בודק את זכאותם הכלכלית ולפי התוצאה מיד מתמנה סנגור ציבורי תורן לאותו חשוד "מחוסר אמצעים". בדיון שעומד להתחיל אותו חשוד עצור כבר יהיה מיוצג. חשוד בהליך מעצר ימים אין לו עדיין חומר לתיק, ולכן הסנגור לא צריך זמן כדי להיערך. ישנו "צו הסנגוריה הציבורית (ייצוג נאשמים מחוסרי אמצעים) 1996", אשר מפנה לתקנות שנקראות "תקנות הסנגוריה הציבורית (ייצוג עצורים מחוסרי אמצעים) 1998" ושם יש מבחנים לבדוק יכולת כלכלית: ההכנסה החודשית עד 67% מהשכר הממוצע במשק (הוא מחוסר אמצעים אם פחות מזה), 4 נפשות במשפחה או יותר, האם יש לו דירה- אם הוא גר בה רואים זאת כרכוש שהוא לא יכול לממש (יראו אותו כמחוסר). מזה נובע שכל עצור מחוסר אמצעים זכאי לייצוג. כל זאת ובלבד שאין לו סנגור משלו. (יש הבדל בין חשוד עצור לנאשם עצור). בתקנות הסנגוריה הציבורית נקבע שאם מדובר בנאשם מחוסר אמצעים הוא יהיה זכאי לייצוג רק אם הוא מואשם בעבירה שדינה 5 שנות מאסר ומעלה. אם מדובר בחשוד עצור, התנאי הזה לא קיים. כל חשוד עצור מחוסר אמצעים זכאי לייצוג. אם לחשוד אין חובת מינוי והוא גם לא זכאי לייצוג, יש לביהמ"ש לפי סע' 18(ב) לחוק הסנגוריה הציבורית סמכות למנות לו סנגור בכל מקרה. לדוג'- יש חשוד שעברו נקי והוא חשוד בעבירת אונס. אם יש חשד סביר נגדו, סביר שהוא ייעצר ללא מעט ימים ולכן סבירות גבוהה שביהמ"ש ימנה לו סנגור שייצגו בהליך מעצר הימים. כאשר החשד הוא כה חמור סביר שהחשוד יתקשה להתמודד לבד עם בקשות המעצר נגדו.

 

ייצוג ע"י סניגור:

נאשם לא ייעצר עד תום ההליכים ולא יהיה דיון בעניינו, אלא אם הוא מיוצג ע"י סנגור שלו, או אם אין לו חובה למנות לו. הסנגור שמתמנה בדר"כ נוכח באולם ואז מיד ממנים אותו, או שביהמ"ש פונה לסנגוריה הציבורית וממנה סנגור מהם ולשם כך הוא רשאי להאריך את המעצר של הנאשם כל פעם במקסימום שבעה ימים עד סה"כ שלושים ימים, לפי סע' 21(ג). בפועל, ההליך הוא מהיר ביותר- לכל היותר ימים בודדים. כאשר יתמנה הסנגור, הוא צריך זמן לקרוא את החומר. לכן, לפי 21(ד), אפשר להאריך את המעצר בעד שלושים יום, לפי בקשת הסנגור, כדי שהוא יספיק לקבל את צילום החומר וללמוד אותו.

 

2017-05-29T15:03:02+00:00

About the Author:

Leave A Comment