You are here:Home-עורך דין פלילי-עילת המעצר הפלילי

עילת המעצר הפלילי


אם יש יסוד סביר לחשש שאם לא ייעצר הנאשם עד תום משפטו תהייה השפעה על עדים, יועלם רכוש, הימלטות מהמשפט.

עילת המסוכנות: יש שני סוגים של עילת מסוכנות:

ס"ק ב- אם הנאשם לא ייעצר עד תום משפטו יש יסוד סביר לחשש שהוא יסכן אדם אחר או את הציבור. למשל עבירות נ' הרכוש- נקבע בפס"ד פרנקל שלגבי עבירות כאלה הן לא מהוות עילת מעצר כי הן לא מסוכנות, אבל נקבע גם שבהתמלא תנאים מסוימים נאשם שביצע עבירות רכוש כן קמה נגדו עילת מסוכנות מהסוג הראשון- אם עבירת הרכוש בוצעה באופן שיטתי, או בהיקף ניכר, או בחבורה, או תוך שימוש באמצעים מתוחכמים. במקרה כזה, זו עילת מסוכנות. למשל באותה פרשה דובר על גניבת 5 מכוניות בחבורה. בפס"ד ביטון צוין שעילת מסוכנות לרכוש יכולה להיות קשורה לנאשם עצמו ולאו דווקא לתנאים של פרנקל.  דובר בהתפרצות למינימרקט אבל התכונות של הנאשם יצרו עילת מסוכנות- עבר פלילי עשיר, מאסר על תנאי מעל ראשו והוא היה אסיר ברישיון. לכן האיש עצמו מקים עילת מסוכנות למרות שאלה עבירות רכוש.

ס"ק ג- נובע מעצם העבירה: עבירת רצח, עבירת בטחון, סמים מסוג פשע, עבירת אלימות במשפחה או אינוס. כאשר הנאשם מואשם בעבירות כאלו, חזקה שהוא מסוכן. המחוקק קבע שהוא יכול להוכיח שהוא לא מסוכן, הוא יכול לסתור את חזקת המסוכנות- ס"ק ג סייפא. לדוג- גם בעבירות רצח מתאפשר לנאשם לא רק לסתור את חזקת המסוכנות, אלא כפועל יוצא לא להיעצר עד תום ההליכים. למשל בפס"ד עודה דובר על נאשמת ברצח שניגשה להשתחרר למעצר בית בכך שהיא הפריכה את חזקת המסוכנות. התברר שהיא נאנסה ע"י המנוח, בזמן המעשה היא הייתה בהיריון בחודש 5, לא היא יזמה את הרצח אלא היא נגררה אליו, ולכן נקבע שהיא תשוחרר למעצר בית עם ערבויות. את הארכת המסוכנות רשאי לעשות ביהמ"ש לבדו, למעט מקרים מיוחדים בהם הוא מזמין לשם כך תזכיר של שירות המבחן. (21א(א) לחוק המעצרים). לפי פס"ד פטשניק, שם מדובר במבוגר בן 90 , שרצח את אשתו, ב 60 דקירות סכין, והוא הצליח לשכנע שנכון לשחרר אותו למעצר בית. נקבע שהוא חולני, עברו נקי וגם ביהמ"ש הזכיר שמצד אחד יש בו מסוכנות, אבל מצבו האישי הכולל גורם לזה שהוא אסיר בתוך גופו. לכן, סע' 21ב(1) לחוק המעצרים, חובה על ביהמ"ש לפני שהוא מחליט על מעצר של נאשם לבדוק האם אפשר להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר. בעניינו של פטשניק זה אפשרי- ניתן למנוע מסוכנות עתידית שלו במעצר בית מלא, פיקוח צמוד של ערבים (ילדיו), שכל אחד מהם נותן ערבות של 100,000 ₪.

עילה של הפרת תנאי שחרור– סע' 21(א)(2). אדם שוחרר כחשוד למעצר בית או כנאשם והוא נראה מחוץ לבית. או שנאסר עליו ליצור קשר עם המתלוננת, והם מתלוננים במשטרה שהוא מאיים עליהם. זו עילת מעצר עד תום ההליכים משום שאין לתת בו אמון.או באותו סע' – נניח הוא שוחרר והיה צריך להמציא ערובה ולא עשה כן, למרות אורכה שניתנה לו.

עילות המעצר הן חלופיות, וכל אחת יכולה לעמוד בפני עצמה, אבל מובן שהן יכולות לבוא גם יחד.

  • ביהמ"ש בדק האם ניתן לשחרר בחלופת מעצר במקום לעצור עד תום ההליכים. ביהמ"ש המוסמך לפי סע' 2(2) לחוק. הבקשה למעצר עד תום ההליכים תוגש לביהמ"ש שמוסמך לדון בכתב האישום. למשל, כתב אישום בעבירה של התפרצות לעסק עד 7 שנות מאסר יוגש לביהמ"ש שלום והבקשה למעצר של הנאשם תוגש לאותו ביהמ"ש שלום. כתב אישום על עבירת שוד שהעונש בצידה עד 14 שנות מאסר, יוגש לביהמ"ש המחוזי המוסמך והבקשה למעצר תוגש לאותו ביהמ"ש מחוזי שהוא המוסמך לדון בכתב האישום. סע' 21(ב)(1). זהו תנאי מרכזי בדיון, משום שגם אם אין מחלוקת שיש ראיות לכאורה, ויש עילת מעצר, השאלה המרכזית היא אם חובה לעצור באותו מקרה או אולי אפשר בדרך פוגענית פחות. כלומר, ביהמ"ש מחליט שאפשר שהנאשם יהיה בפיקוח בבית, בפיקוח 24 של ערבים, שהם חותמים על כך שיודיעו למשטרה אם הוא ייצא מהבית, הפקדת כסף שלו וחתימה על ערבות שלו, בתוספת ערבות צד ג' של המפקחים עליו.
2017-05-29T15:03:02+00:00

About the Author:

Leave A Comment