פסקי דין פלילי

המדינה, כל מדינה, היא התאגדות של אנשים במטרה לקיים סדר חברתי המקובל עליהם. אזרחות במדינה היא בעצם חוזה המחייב את האזרח לעמוד בדרישות המדינה (מיסים, שירות צבאי / אזרחי) כשבתמורה מבטיחה לו המדינה דאגה לביטחון האישי, לביטחון הרכוש ולביטחון הקולקטיבי. את האמצעים המאפשרים למדינה לעשות כן נוטלת המדינה מהמיסים.

החוק במדינה הוא קוד ההתנהגות שעל פיו חייבים כל אזרחי המדינה כמו גם תושבים זרים לנהוג והוא מורכב ממגוון מצוות עשה ואל תעשה. עבירה על החוק היא בדרך כלל עבירה פלילית, שבעקבותיה נערך משפט לעוברים על החוק. הרשעה שלהם בעבירה גוררת פסקי דין פלילי, שבעקבותיהם גוזר בית המשפט עונשים על פי הקבוע בחוק ובהתחשב בתקדימים, אם היו, למקרה דומה.

פסקי דין פלילי ניתנים לאחר שבמהלך המשפט הפלילי הוצגו ראיות לקיומה של עבירה פלילית. כיון שהמשפט הפלילי מתקיים תמיד בין המדינה לבין הנאשם, חייבת המדינה להוכיח מעל לכל ספק קיומה של עבירה פלילית. כאמור, המשפט הוא תמיד בין המדינה לנאשם, אפילו אם הנאשם ביצע עבירה שפגעה באדם אחר, או עבירה כנגד אדם אחר. הצד הנפגע במקרים אלה איננו מעורב במשפט ואיננו צד בו. בעוברו עבירה נגד אדם אחר, העבירה היא למעשה עבירה על החוק הפלילי ולפיכך נגד המדינה.

עם זאת, יכולים פסקי דין פלילי לשמש ראייה במשפט אזרחי שהצד הנפגע רשאי לערוך נגד הצד הפוגע. לדוגמה: אדם נאשם בעבירה של אונס ופגיעה מינית נגד אישה או נערה. הנערה הגישה תלונה ונפתחה חקירה. הגשת התלונה היא הדבר היחיד אותו עושה הנפגעת בעצמה וביוזמתה. החקירה, השגת הראיות והגשת כתב האישום הם תפקידה של המדינה. האישה ועדותה נעשים לחלק מהראיות כנגד הנאשם.

אם הורשע הנאשם, המדינה גוזרת עליו עונש על פי שיקול דעתו של השופט. ואולם פסק הדין הקובע את הרשעתו בדין יכול לשמש כלי של התובעת לפתיחת משפט אזרחי כנגד האדם שהורע בביצוע העבירה, ולתבוע ממנו פיצויים המשקפים נאמנה את עגמת הנפש ונזקים אחרים שנגרמו לה.